שחרור מסבל ההפליה
סבל רב נגרם לנו מהעיסוק המתמיד בשאלת המקום שלנו בחברה, בעבודה, במשפחה, ביקום. השאלות: האם קודמתי כמו שמגיע לי? האם הופליתי לרעה? האם נתנו לי אותן זכויות כמו….? התנשאות, קיפוח, השוואה. שאלות אלו מעסיקות ברמת הפרט, החברה, העם והמדינה. נוכל לראות המאבק המתמיד הזה לאורך ההיסטוריה האנושית. הבודהיזם מנסה להתחקות אחר יסודות הסבל הזה ולראות כיצד ניתן להשתחרר ממנו.
תסביך העליונות
תסביך הנחיתות איפה אני על הסולם?
תסביך השוויוניות
הבנת הקיום השלוב (Interbeing) מסייעת לנו להשתחרר מהתפיסות המפלות שבתוכנו. הבנת הקיום השלוב מסייעת לצאת ממעגל השייכות המוגבל למקום גאוגרפי, למין, לתרבות, או למעגל שייכות מצומצם אחר. את מבינה שאת חלק ביקום מורכב, בו כולם נמצאים בתלות גומלין. תפיסת הקיום השלוב משחררת מכל הפליה, שנאה, נחיתות או עליונות.
מושגים כמו מדינה מפותחת, קידמה, עולם שלישי, מדינות נכשלות, יסודם באי תפיסת הקיום השלוב. אלו גישות מפלות הגורמות לסבל. הקיצוניות של תפיסה זו הובילה לנאציזם, הגזע הארי הנעלה, ולתוצאותיו הרות הגורל על האנושות ועל היקום כולו. תפיסה לא רחוקה מזו היא תפיסת האדם כיצור נעלה על כל היצורים הקיימים, תפיסה שהביאה להרס האקולוגי לו אנו עדים כיום. תפיסה זו מובילה לנפרדות, לפחד, לנידוי, לסבל לחברה האנושית, ולפלנטה כולה.
הבודהה, בניסיון להשפיע על הסבל הנגרם מאפליה, יזם חידוש בתקופתו על ידי ביטול היררכיית המעמדות, הקאסטות, שהייתה חלק מהסדר החברתי בהודו, הוא קיבל למסדר שלו אנשים מהמעמד הנמוך ביותר, THE UNTOUCHABLE, והבטיח אפשרות לנירוונה, הארה, לכולם. הוא צירף נשים אל המסדר שלו ובכך היה מהפכן ויוצא דופן בתפיסה הלא מפלה שלו. הוא פתח את הידע, ואת הדרך לתרגול והארה לכלל החברה.
בהתבוננות עמוקה לתוך עצמנו נוכל להיווכח ולהכיר שאנו מורכבים מיסודות אתניים ותרבותיים רבים, ושנוכחים בתוכנו כל רכיבי הקוסמוס. התבוננות בצבעים עוזרת לנו להבין שצבע אינה הוויה נפרדת ושכל הצבעים נמצאים זה בתוך זה. המחקר מלמד שהצבע הלבן מכיל את כל הצבעים. באותו אופן נוכל לראות בהתבוננות עמוקה שאת בתוכי ואני בתוכך, לכן זה מגוחך להפלות זו את זה. אפליה יסודה בבורות, המחשבה שאת.ה נעלה עלי או נחות.ה ממני, או שווה לי, היא בורות.
הרס יערות הגשם במדינות שאנו קוראים להם "מדינות העולם השלישי", גורם לנזק אקולוגי אדיר בעולם שאנו מכנים "עולם מערבי, נאור". העברת הייצור למדינות שאנו מכנים "מדינות נכשלות" משפיע אקולוגית על כולנו. זה כבר אינו רעיון של "שומרי הטבע" שבנינו, זה תוקף על ידי מחקרים מדעיים.
תסביך העליונות מביא עמו הרבה סבל, במסורת הבנדיקטינית הנזירים מתבקשים לומר "אני לא שווה דבר, איני שווה לתולעת…" השינון החוזר בא לשחרר מתסביך העליונות ע"י שימוש בתסביך נחיתות. אך זהו שימוש ברעל כדי לנטרל רעל אחר.
הבודהה בתהליך עמוק וארוך של חקירה עצמית הגיע להבנה שמושג ה"אני", ה"אני הנפרד" הינו מושג שגוי, הבנתו היא שאין אני. לפיכך אי אפשר להשוות, אין למה להשוות. היד הימינית והיד השמאלית אינן בעלות אישיות נפרדת. כשאין השוואה אין סבל. בתפיסה הבודהיסטית התסביכים נובעים מתפיסת העצמי הנפרד.
ישנם שלשה תסביכים ולא שניים כפי שנוהגים לחשוב ,תסביך העליונות, תסביך הנחיתות ותסביך השוויוניות, שלושת התסביכים נובעים מבורות ומתפיסה שגויה. אנו מנסים להגיע לשחרור מסבל על ידי מחשבה שאנו יותר מ… או רעיונותיי נעלים מרעיונות אחרים, הגזע שלי נעלה על הגזע האחר. יש לי כוח צבאי חזק יותר, המחשבה שאני יכול להביס את האחר, רעיונותיו, תפיסותיו, הצבא שלו וכדומה. כאשר אחד הצדדים מובס, הוא מיד מופעל ללחום כנגד ולהביס כדי להיות נעלה ולא נחות. זה קורה בקבוצות שונות בחברה אחת, או בין חברות.
כאשר נבין שאנו שלובי קיום ולא נפרדים, כאשר נראה שסיבלו של האחר הוא סיבלי נרגיש יותר יציבים. בטחון ושלום אינם עניין אישי, אם האדם השני אינו בטוח גם אני לא אוכל להיות בטוחה. אפשר לראות את זה בזוגיות כאשר בן הזוג סובל ואומלל בן הזוג השני לא יכול להיות שמח. שמחה אינה עניין אישי. עלינו לראות את טבע הקיום השלוב.
כאשר אני מביא.ה שמחה לאדם אחר, גם אני יכול.ה לשמוח, עלינו לגעת ביסוד של הקיום השלוב, ואז ההפליה תעלם.
גם תפיסת השוויוניות היא תפיסה שגויה, כי היא מניחה אני נפרד שמבקש להיות שווה לאני נפרד אחר. גם תפיסת השוויוניות גורמת לסבל רב.
הפסיכולוגיה הבודהיסטית נשענת על שני יסודות: יסוד אחד העדר אני, עצמי. היסוד השני הוא קיום שלוב או תלות גומלין. כאשר אנו מסירים את מושג האני, אנו משוחררים משלושת התסביכים, נשכון בחופש בפיוס ובשלום.
הבודהה אינו אל, הוא אדם כמונו שסבל, תרגל, הגיע להתמרה עצמית. הוא העביר את תפיסת הקיום השלוב ואי ההפליה אלינו. כדי שגם אנו נשתחרר מסבל. עם תפיסה זו נוכל להשתחרר ולשחרר את העולם, על ידי התרגול נוכל להגיע לשחרר עצמנו משלושת התסביכים.
להיות פרח לוטוס זה נפלא, להיות פרח אחר זה נפלא גם כן. האדם כמו הפרח מורכב מיסודות שאינם אדם, מצמחים, ממינרלים, מבעלי חיים, לכן עלינו לשחרר גם את תפיסת האדם התבוני הנעלה. אם האדם ישחרר עצמו מתפיסת נפרדות ויכיר בכך שהוא מורכב מיסודות של בעלי חיים, צמחים ומינרלים, הוא ידע כיצד להגן על בעלי חיים, צמחים ומינרלים. כיוון שהגנה על בעלי החיים, הצמחים והמינרלים הנה הגנה על האנושות, אנו איננו נפרדים.
שחרור מתפיסת אני ומתפיסת נפרדות ישחרר אותנו מסבל. בימים אלו שקרע וסבל שרוי ומאיים על כל החברה הישראלית, זה זמן טוב להתבונן שהקרע נובע משלושת התסביכים ותפיסת הנפרדות, כדאי לנו כמתרגלים להשפיע על אחינו ואחיותינו לראות לעומק "שאני בתוכך ואת.ה בתוכי", איננו נפרדים.

