מעורבות חברתית בעת קונפליקט ושסעים
בחיפושי הגעתי לקבל השראה מהטקסט: קריאה לשמות הבודהיסטוות (מתוך הספר: Chanting from the Heart). לצפייה בטקסט עצמו בעברית לחצו כאן.
הבודהיסטוות הן מצב תודעה ער, איכויות ערות, הטמונות בתוכנו ומומשו על ידי תלמידי הבודהה. אנו יכולים להיות ערים לא פחות מהן, אך עלינו לאמן את עצמנו. דרך אחת להזמין אותן היא תרגול של הערת חמשת איכויות הבודהיסטוות בתוכנו, אוולוקיטשוורה, האיכות של הקשבה עמוקה. מנג'ושרי האיכות של ההבנה העמוקה. סמנטהבדרה, איכות החמלה העמוקה בשירות האחרים. קשיטיגרבהה הבאת האור למקומות חשוכים, השמעת הקול של מי המדוכאים, המופלים לרעה. סאדאפאריבהוטה יחס מכבד ללא התנשאות כלפי אלו שדעתם שונה משלי. האיכויות של עשיה הנכונה.
כאשר אנו מתרגלים קריאת שמותיהן בכוונה עמוקה נינוחה ונוכחת כל מילה יכולה לגעת בליבנו ובליבם של אלו המקשיבים לנו. בתחילה אנו מרגישים נפרדים מהבודהיסטוות, אך בתרגול קבוע ויציב אנו יכולים להבין שאנו הבודהיסטוות, אמנם הן היו דמויות ממשיות, תלמידיו של הבודהה, אך אין זה משנה. הדבר החשוב הוא להכיר בכך שאיכויות אלו נמצאות גם בתוכנו. התבוננות לעומק לתוך הקריאה בשמות הבודהיסטוות, עם התייחסות למצב הנוכחי בארץ, הביאה אותי להבנה כי ניתנת פה דרך עם שלבים:
השלב הראשון הוא שלב ההקשבה העמוקה – אנו מתבקשים להעיר את ההקשבה העמוקה שבתוכנו, הקשבה חפה משיפוט לתפיסות, עמדות, דעות, מחשבות. הקשבה למי ששונה ממני, לאלו שעמדותיהם ותפיסותיהם שונות לחלוטין משלי. הקשבה עמוקה לנאמר ולמה שנמצא שם מתחת למילים שנאמרות . (אולי כאב, אולי פחד) הקשבה שאין בה התנשאות הנובעות מאמונה מפצלת של נכון ולא נכון, צודק לא צודק.
השלב השני שלב ההבנה העמוקה – כדי שנוכל להביא הבנה עמוקה לזולת, עלינו להתבונן לתוכנו ולהכיר בחלקים בתוכנו שיש להם קול, או צורך, דומה לקול הנשמע על ידי מי שאנו רואים בו יריב. כי הדרך החוצה היא פנימה.
חוויה אישית של הבנה עמוקה וטרנספורמטיבית:
באחת הפעמים כששהיתי בפלאם וילאג' זן מאסטר תיך נהאט האן אתגר אותנו בשאלה דרמטית: קחו לכם רגעים שקטים והתבוננו היכן היטלר נמצא בתוככם. מבחינתי זו היתה שאלה מטלטלת, התשובה המיידית שלי, לעצמי: "בי אין היטלר", התעוררה בי התנגדות לתרגול. אבל לאחר שהשקטתי את ההתנגדות ונעניתי לאתגר, התבוננתי לעומק, והתבוננתי, ושאלתי את השאלה פנימה: מה זו התפיסה הזו של היטלר שאני מחפשת בי? התשובה שעלתה בי היתה: התייחסות אל חיים של אחרים כלא ראויים, לעומת חיי הראויים. כשהגדרתי פנימה את השאלה הזו עלתה בי תשובה: כך אני מתייחסת אל חייהם של נמלים וג'וקים הבאים לביתי. התבוננתי עוד לעומק וראיתי איך בחיפושי אחר הקן שלהם, בשימוש בספריי מרסס לתוכו, בעצם אני מפעילה "תאי גזים". הבנתי, זה ההיטלר שבתוכי. ההכרה הזו היתה מטלטלת ומפחידה מאוד עבורי. הבנתי שיש בי נקודות עיוורון. בעקבות ההכרה הזו שיניתי הרבה בדרך חיי, בחרתי בצמחונות, בטבעונות. ההבנה הזו שינתה לחלוטין את היחס שלי לנמלים וג'וקים בביתי, ולכל בעלי החיים והאנשים באשר הם. אני לא הורגת אף יצור חי בהביני שחייהם ראויים ממש כמו חיי. חוויתי חוויה של הבנה עמוקה בהתבוננות פנימה.
השינוי הראשון שאנו נעשה מתוך ההבנה העמוקה והחמלה הוא שינוי בעצמנו. לאחר ההבנה העמוקה, מתעוררת בנו חמלה, חמלה כלפי עצמנו, חמלה כלפי הנפגעים וחמלה כלפי מי שעמדותיו שונות משלנו. החמלה גורמת לפעולה שלנו להיות רכה וערה. מתוך החמלה העמוקה, וההבנה העמוקה אנו יוצאים לפעולה.
בבסיס הפעולה שלנו עומד הרצון לתמוך ולהביא התמרה לכאב ולסבל, להביא אור והבנה לאלו ששקועים בחושך כמדכאים או כמדוכאים, מתוך חמלה והבנה שאצל שני הצדדים קיים סבל.
בדרך זו אנו מתבקשים להימנע מזלזול, נתבונן פנימה כדי לפעול מתוך כבוד לאחר, במבט מבין וחומל, הדגשת הטוב, נפעל כך שמילותינו ומעשינו ישרו בטחון וקבלה עצמית. נפעל בסבלנות ובסובלנות. כדי לתרום באמת לחברה שלנו.
כשאני מגיעה להפגנות, אני חווה כאב גדול. אני רואה כרזות של שנאה של זלזול, של לעג ובוז. אני יודעת שאלו באים מפחד ומכאב, אני כואבת את הכאב של שני הצדדים בעימות. אני חושבת משטרים באים והולכים, רפורמות באות והולכות, אבל הפצע שמותירה שנאת חינם נשאר ומחלחל. לכן, לדעתי רוח התרגול מזמינה אותנו בימים אלו לשיח חוצה עמדות, מגזרים, דתות, וקבוצות שייכות כאלה או אחרות. זה הזמן לשיח של הקשבה עמוקה, הבנה עמוקה כדי להגיע לפעולה נכונה. שנאת חינם תחריב את כולנו, זו העת לאהבת חינם.

